השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, התייחס להשפעות התקשורתיות בכל הנוגע להחלטות שקיבל במשרד: "בכל נושא שבו איש ציבור צריך לקבל החלטות הוא מושפע גם מעמדות דעת קהל וגם מהעמדות התקשורתיות, ולא תמיד הדעה הרווחת משקפת את מה שקורה באמת. אז השאלה היא אם אתה הולך עם מה שתואם את הלך הרוח או את עם האמת המקצועית שלך, שגם היא נתונה לפרשנויות.
"צריך להבין שתופעת הפייק ניוז נמצאת גם בתחום הגנת הסביבה ולכן בכל הנושאים שבהם אני מטפל העדפתי ללכת עם האמת המקצועית שלי גם במחיר של ביקורת ציבורית. כך פעלתי בנושא סגירת מכל האמוניה, כך פעלתי בנושא פתרון האיזוטנקים, וכך אמשיך לפעול בכל הנושאים הסביבתיים".
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, אמר: "עסקים ומפעלים היום צריכים להפנים: יכולת הספיגה של הציבור, של המשרד להגנת הסביבה כמייצג הציבור ושל בתי המשפט היא 'אפס סובלנות' לגורמי זיהום וסיכון שמשפיעים על בריאות תושבי מדינת ישראל. לא נאשר – וגם לא יאפשרו לנו לאשר – פעולה של גורמי זיהום וסיכון חדשים בקרבת אוכלוסייה שמשפיעים לרעה על בריאות תושבי מדינת ישראל".
בהתייחסו לחזון ל-2050, אמר המנכ"ל:
"חברות צריכות לשאול את עצמן היום איך הן מוציאות קווי ייצור חדשים? מוצרים חדשים, שירותים חדשים, טכנולוגיות חדשות, אפשרויות ניהול של המערכות בצורה חדשה, מיקומים חדשים. היום השיח שלנו הוא בעיקר על הפחתה. צריך לעבור לדבר על מניעה והפחתה במקור. המפעלים והחברות צריכים לחשוב מלכתחילה איך לא להיכנס לסיטואציה של זיהומים וסיכונים שמשפיעים על בריאות תושבי מדינת ישראל. איך מלכתחילה למצוא את קו הייצור הנכון, את הטכנולוגיה הנכונה, את המיקום הנכון של מפעל ושל פעילות".
שולי נזר, סמנכ"לית בכירה לתעשיות, אמרה: "בעשור האחרון יש קפיצת מדרגה בביצועים הסביבתיים של התעשייה, הפחתה גדולה מאוד בזיהומים הנפלטים לסביבה והשקעות של מילארדי שקלים. מדיניות המשרד ודרישותיו הובילו את התעשייה לרמת ביצועים סביבתיים העומדת בקו אחד עם הרמה האירופית המתקדמת ביותר".
עוד הוסיפה נזר, כי "השיח המתלהם והפופוליסטי בנושאים סביבתים הולך ונהיה שכיח יותר. הוא פוגע בציבור מכיוון שהוא מוצף במידע לא אמין ומגמתי, הוא פוגע בחוסן הכלכלי של המדינה – וחשוב מכל בחוסן הסביבתי. סיפור האמוניה במפרץ הוא אחת הדוגמאות לכך".
גיא סמט, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, אמר בכנס: "כדי להעלות את שיעורי המחזור במדינת ישראל ינקוט המשרד להגנת הסביבה בשני צעדים מרכזיים. הראשון, איסור הטמנה של פסולת שלא עברה הליך מיון. והשני, תמיכה בהקמתם של מפעלי מיון. בכוונת המשרד לפרסם קול קורא להקמת המפעלים האמורים ברבעון הראשון של שנת 2018".
גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון, אמרה: "יעדי הפיתוח הבר קיימא הבינלאומיים רלוונטיים למדינות המפותחות וישראל ביניהן ולא רק למדינות מתפתחות. אנחנו כבר מזהים תחומים וכלים שמתאימים כאן. לדוגמה, חוסן של ערים ומוכנות לשינוי אקלים. דבר נוסף שהבנו הוא שיש הרבה פעילות בישראל אבל אין מספיק שותפויות רלוונטיות. כך, בעניין חוסן ערים מפני שינוי אקלים – יש צורך בשיתף פעולה בין משרד השיכון, רשות חירות לאומית והמשרד להגנת הסביבה. הידע קיים, אך אין הנחיה היום לתכנון השכונות החדשות בהתייחסות לתחזית של שטפונות, חום קיצוני ועוד".
חגית נובו, מרכזת זיהום אוויר מתחבורה, ציינה כי המשרד מקדם פרויקטים רבים שמטרתם צמצום זיהום אוויר מתחבורה. ניתן לחלק את האמצעים בהם משתמש המשרד למקלות וגזרים. ב'מקלות' אנו משתמשים כדי לחייב עמידה בתקני פליטה מחמירים וה'גזרים' הם תמיכות שהמשרד נותן, בין השאר בכדי לעודד את השוק לעבור להנעות חלופיות. בצפייה לעתיד, בשלה העת לקבוע יעד ברור בו כלל התחבורה הציבורית בעיר תהיה תחבורה חשמלית, וזה צריך להיות הפרויקט הגדול הבא שלנו".
