שרידים של אנטיביוטיקה, תרופות נוגדות יתר לחץ דם, נוגדי טסיות, חוסמי תעלות סידן, משלשלים ואפילו נוגדי דיכאון התגלו באלמוגים במפרץ אילת במחקר חדש, שמעורר דאגה לזיהום סביבתי חמור באזור. המחקר נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' נועה שנקר והדוקטורנטית גל נבון, ומצא שיירים של עשר תרופות נפוצות באלמוגים במים רדודים וגם במים עמוקים.
סולפמטוקסזול, אנטיביוטיקה המשמשת לטיפול בדלקות בדרכי השתן והנשימה, נמצאה בלא פחות מ-93% מהאלמוגים שנדגמו. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Environmental Pollution, ומצביע על היקף בלתי צפוי של זיהום שנמצא גם במעמקי המים, שעד כה נחשבו למוגנים יותר מהשפעות הזיהום.
לדברי פרופ' שנקר, "זוהי הפעם הראשונה שנבדקו שיירי תרופות באלמוגים בהיקף כזה. דגמנו 96 אלמוגים משני סוגים נפוצים במפרץ אילת – Acropora ו-Favites, במים רדודים ובעומקים שבין 30 ל-40 מטרים, ומצאנו כמות גדולה של שיירי תרופות גם באלמוגים העמוקים".
החוקרות קיבלו מקופת חולים כללית רשימה של התרופות הנפוצות בישראל, מתוכן נמצאו עשר תרופות באלמוגים, הכוללות אנטיביוטיקה, תרופות נוגדות יתר לחץ דם, נוגדי דיכאון, ועוד. "מה זה שיירי תרופות בתוך אלמוגים?" שואלת פרופ' שנקר. "האלמוג לא הלך לרופא וקיבל מרשם. מדובר בתרופות שנטלו בני אדם, שהגיעו למים דרך מערכת השפכים והשפיעו על בעלי חיים אחרים".
סכנה לשונית האלמוגים ולמערכת האקולוגית הימית
אלמוגי האבן שנחקרו הם מסוגים שבונים שוניות, ומספקים מזון ומחסה למגוון רחב של יצורים ימיים. השפעת התרופות על האלמוגים יכולה לכלול בעיות רבייה ושינוי בהתנהגות, מה שעלול להוביל לפגיעה מתמשכת במערכת האקולוגית. "שוניות האלמוגים הן קריטיות למגוון החיים בים ולפרנסת האדם דרך דיג ותיירות", אומרת נבון. "זיהום האלמוגים בתרופות מדגיש את הצורך בפעולות להגנה על הסביבה הימית".
פרופ' שנקר מציינת כי יש לשים דגש על שיטות טיהור שפכים ולפעול במודעות סביבתית בכל הנוגע להשלכת תרופות ישנות. "בסופו של דבר, התרופות האלה חוזרות אלינו דרך המזון שאנו אוכלים, כמו דגים שספגו שיירים מהסביבה".
המחקר ממחיש את הצורך הדחוף בפעולות משותפות לשמירה על הסביבה הימית ולמניעת המשך הזיהום.
איך מגיעות התרופות לאלמוגים?
התרופות שנמצאו באלמוגים במפרץ אילת הגיעו לשם ככל הנראה דרך מערכת השפכים. כשבני אדם נוטלים תרופות, חלק מהחומרים הפעילים שלהן מופרשים מהגוף ומגיעים למערכת הביוב. לאחר מכן, המים המטוהרים שמוזרמים לים עשויים עדיין להכיל שיירי תרופות שלא טוהרו במלואם. האלמוגים, שהם חלק בלתי נפרד מהמארג האקולוגי הימי, קולטים את החומרים הללו דרך המים.
מחקרים קודמים הראו שהשפעת שיירי התרופות על בעלי חיים ימיים יכולה להיות חמורה מאוד. למשל, נמצא כי אסטרוגן בגלולות למניעת היריון יכול לשנות את מינם של דגים ולהשפיע על הרבייה שלהם, או שנוגדי דיכאון כמו פרוזק גורמים לשינויים התנהגותיים בקרב יצורים ימיים, כמו אגרסיביות מוגברת בקרב סרטנים. הממצאים החדשים מאילת מדאיגים במיוחד, שכן האלמוגים הם בסיס לשונית ולמגוון המינים הימי, ופגיעה בהם יכולה להוביל לשרשרת השפעות סביבתיות רחבה.
משבר אקולוגי שנמצא מתחת לפני השטח
גילוי התרופות ברקמות האלמוגים מוסיף נדבך נוסף למשבר האקולוגי הנובע מהשפעת האדם על הסביבה הימית. שינויי אקלים, זיהום ימי, ודיג יתר כבר שמו את שוניות האלמוגים במצוקה, והחשש הוא כי זיהום בתרופות יחמיר את המצב.
לדברי החוקרות, על אף שמדובר בתרופות מצילות חיים שאין כל כוונה להפסיק את השימוש בהן, נדרש לחשוב על פתרונות חדשניים לטיהור השפכים כדי לצמצם את ההשפעה על הסביבה. כל אחד מאיתנו יכול לתרום במניעת השלכת תרופות ישנות לאשפה או לשירותים, ולהביאן לנקודות איסוף ייעודיות שיבטיחו סילוק בטוח שאינו פוגע בסביבה.
האתגר העתידי: הגנה על הים ועל האדם
בעקבות המחקר, המסקנה ברורה: יש לפעול בדחיפות לשיפור מערכות טיהור השפכים, ולהעלות את המודעות הציבורית להשפעה הסביבתית של התרופות. הנזקים שנגרמים מהזיהום הם מצטברים, והחשש הוא שלא רק האלמוגים יושפעו מכך, אלא גם הדגים שאנו אוכלים, והמערכת האקולוגית הימית כולה.
המאבק בזיהום הימי הוא חלק מהמאמץ הגלובלי לשמירה על הסביבה הטבעית ועל מקורות המזון של האדם.
