אושרה תוכנית אסטרטגית גלובלית חדשה; המשרד להגנת הסביבה לקח חלק פעיל בהובלת השלבים הסופיים לחתימה על התוכנית
ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה: "כיום כבר ידוע כי לא ניתן לנתק את הקשר בין שלושת המשברים המרכזיים: משבר המגוון הביולוגי, משבר האקלים והמגיפות. הפתרון למשברים נמצא בשמירה על מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות. אישור התוכנית האסטרטגית מוכיח כי העולם וישראל בתוכו עמלים ומחויבים למציאת פתרונות לאתגרים אלו. אנו בישראל מברכים על הכנסת היעדים השאפתניים לתוכנית, מחויבים לה, וכן לאימוצה המהיר וליישומה בפועל"
ד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה: "זהו יום היסטורי לטבע ולאדם. במעמד זה חברו יחד כל מדינות העולם כדי לאשר תכנית גלובלית חדשה שתיתן כלים למנוע את המשך הידרדרות המגוון הביולוגי ולתחילת השיקום שלו. עבודה רבה עוד לפנינו, אך לאחר 4 שנים של עבודה קשה וציפייה, יש לעולם סוף סוף תוכנית גלובלית חדשה שמייצרת חזון ואופק חדשים, שאיתם אפשר להתקדם קדימה"
בתום דיונים במסגרת הוועידה ה-15 של אמנת המגוון הביולוגי (COP15.2) במונטריאול שבהם השתתף המשרד להגנת הסביבה, הכריז היום (ב') נשיא הוועידה, שר האקולוגיה והסביבה של סין, ד"ר הואנג רונקיו, על אישור התוכנית האסטרטגית החדשה של אמנת המגוון הביולוגי.
ביום חמישי האחרון (15.12) נפתח רשמית חלק רם-הדרג של הוועידה ה-15 של אמנת המגוון הביולוגי (COP15.2) במונטריאול, קנדה. במסגרת זו, הוזמנו ראשי המשלחות של 196 המדינות החתומות על האמנה לקחת חלק פעיל בדיונים במסגרת המשא ומתן על התוכנית האסטרטגית החדשה של אמנת המגוון הביולוגי ולהוביל אותו בשלבים הסופיים.
בראש המשלחת הישראלית במונטריאול עמדה ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, ויחד איתה ייצגו את ישראל גם תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים וד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד. במהלך השבועיים שקדמו לחלק רם-הדרג, השתתפו נציגות המשרד בדיונים המקצועיים שהכינו את הקרקע לקראת הגעתם של השרים וראשי המשלחות מ-196 המדינות החתומות על האמנה.
התוכנית שאושרה היום מהווה את שיאה של הועידה וכוללת התחייבות יעדים להשגה ל-2030 וכן החלטות על תוכנית ניטור חדשה לעמידה ביעדים אלה, מנגנוני מימון למדינות מתפתחות ליישומה, כולל קרן חדשה למגוון ביולוגי בתוך הקרן הסביבתית של האו"ם (GEF) ומנגנון מולטי-לטרלי חדש לחלוקת תועלות ממידע גנטי דיגיטלי.
בין היעדים שנקבעו נכללו גם יעדים שאפתנים שאותם דחפו מדינות רבות, בהן ישראל, במטרה לכלול אותם בתוכנית, ובראשם הגנה על 30 אחוז מהיבשה והים עד לשנת 2030. יעד שאפתני נוסף להתנעת שיקום של 30 אחוז מהשטח הפגוע בים וביבשה, יעד להורדת קצב חדירת המינים הפולשים ב-50 אחוז ועוד. לצד ההצלחה בקביעת היעדים השאפתניים הללו, ישראל קיוותה גם לקביעת יעד כמותי ברור יותר בעניין מניעת הכחדת מינים.
בנוסף לקביעת היעדים הושגה הסכמה על העלאה משמעותית בכמות המשאבים שתעמוד ליישומה של התוכנית על ידי מדינות מתפתחות, כולל ייסוד 2 מנגנונים חדשים. התוכנית כוללת מחויבות של מימון 30 מיליארד דולר במסגרת קרן חדשה שתוקם בתוך המנגנון המינוני הקיים באו"ם (GEF).
התוכנית הגלובלית החדשה שהתקבלה לאחר משא ומתן בן ארבע שנים, מייצגת איזון שהיה מאד קשה להגיע אליו בגין חילוקי דעות משמעותיים בין המדינות המפותחות והמדינות המתפתחות. אישור התוכנית, השאיר מדינות מסוימות ובראשן קונגו, לא מרוצות מהתוצאה.
המשרד להגנת הסביבה משמש כמוקד לאמנת המגוון הביולוגי, כמו גם רשות הטבע והגנים. נציגות המשרד להגנת הסביבה, תמר רביב וד"ר אנה טרכטנברוט, השתתפו בכל הסבבים של דיוני האמנה שהתקיימו במהלך ארבע השנים האחרונות וייצגו את האינטרסים של ישראל.
עתה, יש לעולם כולו, וגם לישראל, כשמונה שנים לעמידה ביעדים שנקבעו. התוכנית הלאומית של ישראל לשמירה על המגוון הביולוגי תצטרך להיות מותאמת ליעדים החדשים שנקבעו על ידי האמנה. בהמשך, ישראל תצטרך לדווח על התקדמותה ביישום יעדי האמנה, בהתאם למנגנוני הדיווח שנקבעו במונטריאול.
לתוכנית הגלובלית:
https://www.cbd.int/doc/c/e6d3/cd1d/daf663719a03902a9b116c34/cop-15-l-25-en.pdf
להחלטה על מנגנון חלוקת תועלות ממידע גנטי:
https://www.cbd.int/doc/c/c181/12cf/d29ef8c3f6bd4ec701699d9d/cop-15-l-30-en.pdf
להחלטה על המימון:
https://www.cbd.int/doc/c/7e6b/0e2d/84d136ab78cf905429330270/cop-15-l-29-en.pdf
