בחודש דצמבר האחרון התכנסו מנהיגי מדינות העולם בפריז לדון באמצעים להפחתה של גזי החממה שאנו פולטים לאטמוספרה בקצב מדאיג, הגורמים להתחממות כדור הארץ.
כיום עומד ריכוז גזי החממה באטמוספרה על כ-400 חלקיקים למיליון (PPM) בממוצע. גרוע מכך, על פי תרחיש עסקים כרגיל, כלומר אם נמשיך בפליטת גזי חממה בקצב דומה להיום בלי לנקוט צעדים להפחתתם, צפויות רמות הפחמן הדו-חמצני לטפס עד יותר מ-900 PPM עד סוף המאה.
ועידת פריז לשינוי אקלים אמנם הסתיימה בהסכם המפרט כיצד יגבילו המדינות השותפות את פליטות גזי החממה בתחומיהן, אך עדיין נותרה השאלה המטרידה מה יקרה אם המאמצים והדיונים יישארו כמילים על הנייר, ורמות הפחמן הדו חמצני ושאר גזי החממה באטמוספרה יוסיפו לטפס.
מקס פופ, חוקר מסוכנות האוקיינוסים והאטמוספרה האמריקאית (NOAA), החליט לבדוק את העניין. במחקר שהתפרסם באחרונה במגזין Nature Communications השתמשו פופ וחוקרים נוספים במודל תלת-ממדי של כוכב לכת העשוי בעיקר ממים – בדומה לכדור הארץ, המכוסה מים ב-71% משטחו. באמצעותו הם בדקו מה יקרה אם ריכוז גזי החממה באטמוספרה יעלה לרמות שהאדם אינו מכיר עדיין.
לח אבל יבש
במחקר מצא פופ שכשריכוז גזי החממה באטמוספרה יגיע למספר המטריד של 1,520 חלקיקים למיליון, יגיע כדור הארץ לנקודת אל-חזור: הטמפרטורה תטפס ל-57 מעלות צלזיוס וכוכב הלכת שלנו יפתח אופי של כוכב בעל תנאי לחות גבוהה – שהמדענים מכנים במאמר אפקט חממה לח, שיגרמו לכל המים בשטחו להתאדות.
אל חשש, ייקח לנו עוד שנים רבות להגיע לשם, זאת בהנחה שעתודות הנפט, הפחם והגז המצויות במעמקי כדור הארץ והימים יכולות בכלל להספיק כדי להביא אותנו לריכוז גזי חממה כזה כתוצאה משריפתם.
אבל מחקרים כמו זה ממחישים עד כמה הפעולות שלנו משנות את הרכב כדור הארץ ואת התנאים שעל פניו, וכיצד אנחנו הופכים אותו צעד אחר צעד למקום שבו לא נוכל לשרוד.
