*** הכתבה בשיתוף מקורות
נכון לשנת 2014 ועל פי דוח שפרסם באותה שנה המשרד להגנת הסביבה, 23 אלף אתרים ומפעלים חשודים כבעלי קרקע מזוהמת, אבל רק לגבי כ-500 מהם פורסם מידע לציבור.
"כל הזיהום מהקרקע מחלחל למים וברגע שהמים מזוהמים הוא כבר מתפזר בהיקף נרחב וגם אם אתה מנקה את הקרקע, זיהום המים יכול להביא את הזיהומים בחזרה לקרקע. אתה מסתבך אם אתה לא מטפל בעניין במלואו." אומרת חברת הכנסת יעל כהן פארן, נציגת התנועה הירוקה במחנה הציוני.
לדבריה, הדבר העיקרי שנעשה הוא מינוי החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה כאחראית לטיפול בקרקעות מזוהמות בבסיסי צבא ומפעלי תע"ש לשעבר, על מנת להפוך את הקרקע שלהם לכזו שניתן לבנות עליה שכונות מגורים. אולם במקום לטפל בבעיה בכללותה, היא מטפלת באדמה בלבד.
"החליטו לתת לחברה ממשלתית לשירותי איכות סביבה שנמצאת ברמת חובב לנהל את הטיפול בקרקע מזוהמת, אבל לא החליטו מי יטפל במים. יש הפרדה בין הקרקע ובין המים – לא מבינים שזה דבר אחד", מסבירה כהן פארן ומוסיפה "היום רשות המים מחליטה לצאת במכרזים בין לאומיים למצוא זכיין שיביא את הידע מהעולם ויטפל וינהל את זה. לדעתי, זו טעות מאוד גדולה. "יש צורך לאומי חיוני לטפל בכך מהר, צריך לתת למשל לחברת מקורות לטפל בכל הנושא של טיהור המים באותם מתחמים, אחרת אי אפשר לבנות בהם".
מתוך רצון להפחית ריכוזיות ולייצר תחרותיות, המדינה מעדיפה לקיים מכרזים בין חברות בינלאומיות שיטפלו בטיהור המים. התהליך הזה יכול לקחת שנים ומי שמשלם את המחיר הם התושבים. לדברי פארן, פתרון יעיל ומהיר בהרבה הוא לאפשר לחברת מקורות המנוסה מאוד בנושאים האלו לטפל בזיהום המים בעצמה. "בשורה התחתונה, אסור להתחיל לבנות לפני שיודעים שהקרקע אינה מזוהמת והיום אין דרך לוודא זאת. יש פה מחדל מוחלט כי המידע כלל לא קיים. יש כאן צורך חיוני לטיפול מהיר – ואם לא, במידה וייבנו, בעוד כמה שנים אנשים יהיו חולים ואז זה באמת יהיה אסון נוראי".
מרשות המים נמסר בתגובה:
רשות המים היא הגורם המקצועי בנושא הטיפול במקורות המים והאחראית לנושא על פי חוק. הרשות משקיעה משאבים רבים באיתור ובקידום הטיפול במקורות מים מזוהמים, ומקיימת פעילות אינטנסיבית להשלמת חקירות קרקע ומים בהיקפים עצומים, כדי לאתר את מוקדי הזיהום ולטפל בהם בטרם ימשיכו להתפשט ולגרום נזקים בלתי הפיכים.
ישנם אתרים רבים בהן מיגוון המזהמים עצום וייחודי גם ביחס לידוע בעולם, דבר אשר מחייב פעילות מורכבת, מקצועית וייחודית. אין אף חברה בישראל שיש לה הניסיון והיכולת להתמודד עם זיהומים כאלו.
ההליך המכרזי הינו ההליך הנכון, מה גם שהוא ההליך המחויב בחוק (חוק חובת המכרזים), וכל חברה אשר עונה על הקריטריונים שהמכרז מציב יכול להתמודד.
יצויין כי לא המכרזים מעכבים את הטיפול בנושא, עוד קודם למכרז יש שורה של פעילויות מקצועיות נדרשות: חקירות סקרים להערכת היקפי הזיהום במים ובקרקע ואיתור מוקדי הזיהום, כדי להכין תוכנית שיקום,ולאחריהם ובהתאם לתוצאותיהם נדרשת קבלת תקציב לטובת המכרז והעבודות. מרגע שניתן התקציב הדברים "רצים" יחסית מהר.
