שנת בצורת נוספת, אם תהיה, תגרום למשבר מים חמור בישראל, זאת למרות התגבור המסיבי של מערך ההתפלה הקיים. כמו כן ישנו חשש לאיכות המים בחלק ממקורות המים. כך מתריעה היום רשות המים.
מהסיכום שערכו רשות המים בימים אלה של סוף החורף, עולה כי כמויות המשקעים שירדו עד כה במערכת הארצית מסתכמות בכ-75 אחוזים ביחס לממוצע הרב שנתי. בצפון הארץ, מדובר בשנה הרביעית ברציפות בה כמויות המשקעים נמוכות מהממוצע, מה שהביא בצורת חריפה.
נתונים המצטברים מצביעים על שונות ניכרת בפריסת המשקעים בפרט ובמצב ההידרולוגי בכלל.
להוציא את חודש דצמבר, שהיה גשום עם אירועי הצפות ושיטפונות, תחילת עונת הגשמים (אוקטובר-נובמבר 2016) הייתה יבשה בצורה קיצונית עם התאדות מוגברת אשר גרמה לגידול ניכר בצריכת המים במגזר החקלאי (השקיה) והעירוני (גינון ונוי), גידול אשר לא נרשם כבר מספר שנים.
גם החודשים ינואר – מרץ התאפיינו במגמה של יובש, בעיקר חודש פברואר אשר ניפץ שיאים היסטוריים של יובש בצפון, ושוב נרשמה מגמת גידול בשימוש במים. חקלאים נאלצו להתחיל להשקות כבר בפברואר, חודש גשום בדרך כלל אשר מייתר את הצורך בהשקיה, וכך גם לגבי הגינוי והנוי בבית ובעיר.
מניתוח המידע עד כה עולה כי בהשוואת הצריכות של שנת 2016 לעומת שנת 2015, צריכת המים במגזר החקלאי גדלה בכ- 11% והצריכה הביתית והעירונית גדלה בכ-6% – גידול השווה לכ-130 מיליון קוב מים.
עם סיום עונת הגשמים, ולמרות מדיניות רשות המים להפסקה כמעט מוחלטת של השאיבה מהכנרת, מפלס הכנרת נמצא עדיין מתחת לקו האדום התחתון, והוא צפוי לרדת דרמטית במהלך החודשים הקרובים והקיץ המתקרב. בימי הקיץ החמים מפלס הכנרת מתאדה בקצב של 1 ס"מ ליום.
גם יתר מקורות המים הטבעיים של ישראל – אקוויפר ההר ואקוויפר החוף, צפויים להימצא סביב הקווים האדומים לקראת סוף הקיץ.
"הבצורת הממושכת מבהירה את הצורך והחשיבות הרבה בהקמת מתקן ההתפלה באזור הגליל המערבי" אומרים ברשות המים. "מעבר לצמצום השאיבה מהכינרת והקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי שוקדת רשות המים על חיבור אזור מעלה כנרת למערכת הארצית, הגברת יכולת ההפקה באזור מעלה כנרת, חידוד הצורך בשימוש יעיל במים ועוד".
