ממשיכים לשפר את רמת הניקיון בים של כולנו: המשרד להגנת הסביבה יעביר לרשויות מקומיות במסגרת תוכנית "חוף נקי" תמיכה בהיקף שיא של 9.3 מיליון שקל ב-2019
בשנת 2018 המשרד שילש את התמיכה בתוכנית ל-6.2 מיליון שקל, וכעת ממשיך להגדיל אותה • מגמת השיפור בחופים ממשיכה: 80.30% מהחופים דורגו כנקיים במדד "חוף נקי" האחרון • הרשויות החופיות הנקיות ביותר הן: אשדוד, עמק חפר, תל אביב-יפו, הרצליה, בת ים, נתניה, עכו, חוף השרון ומטה אשר
השר להגנת הסביבה ח"כ זאב אלקין: "כבר בשנה החולפת הגדלנו את תקציב הניקיון והדבר סייע להעלאת רמת הניקיון ברוב חופי ישראל. הבשורה שלנו לעונת הרחצה הקרובה היא שאנחנו במשרד להגנת הסביבה מתכוונים להגדיל את תקציב ניקיון החופים בצורה משמעותית. הגדלת התקציב התאפשרה בזכות ההיטל על שקיות הפלסטיק, שמופנה גם לניקיון המרחב הציבורי. נמשיך לפעול לטובת ניקיון החופים ובהזדמנות זו אנו קוראים למתרחצים לשמור על החופים נקיים!"
==
עונת הרחצה נפתחת ברגל ימין: המשרד להגנת הסביבה יתמוך בשנת 2019 ברשויות מקומיות שבתחומן חופים בלתי מוכרזים בהיקף של 9,307,300 שקל – התמיכה הגדולה ביותר שניתנה עד כה על-ידי המשרד. זאת, לאחר שבשנת 2018, המשרד כבר שילש את התמיכה בתכנית "חוף נקי" לכ-6.2 מיליון שקל. התמיכה תועבר מכספי ההיטל הנגבה במסגרת חוק השקיות, ובכך יתקיים עקרון "המזהם משלם".
הגדלת התקציבים שהעביר המשרד לרשויות לניקיון החופים ולפעילויות הסברה בשנים האחרונות, לצד כניסת חוק השקיות, הביאו להפחתה משמעותית של כמות הפסולת בחופים.
ממדד חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה לתקופה שעד ה-14 במאי עולה, כי 80.30% מהחופים שנמדדו דורגו כ"נקיים" עד "נקיים מאוד", לעומת 76.0% במדד הקודם. בתקופה המקבילה בשנה שעברה נמצאו רק 68.18 מהחופים נקיים עד נקיים מאד. 69.7% אחוז מהחופים הנקיים לפחות 70% מהזמן מתחילת השנה.
הרשויות החופיות הנקיות ביותר במדד האחרון הן: אשדוד, עמק חפר, תל אביב-יפו, הרצליה, בת ים, נתניה, עכו, חוף השרון ומטה אשר.
"מדד חוף נקי" הוא כלי המשמש להערכה אחידה ואובייקטיבית של מידת ניקיון חופי הארץ הלא מוכרזים לרחצה, בים התיכון ובמפרץ אילת ומהווה חלק מתוכנית חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה. במסגרת זו נשלחים מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד לבדוק את ניקיונן של 66 רצועות חוף לא מוכרזות לאורך כ-153 ק"מ בכלל הרשויות החופיות בים התיכון ובמפרץ אילת.
עם פתיחת עונת הרחצה, המשרד להגנת הסביבה קורא לנופשים, למטיילים ולחוגגים להימנע מלהגיע עם כלים חד-פעמיים לחופי הים ולאסוף אחריהם את שאריות הפסולת. גם בקיץ הקרוב מתכוון המשרד להגנת הסביבה לקיים פעולות הסברה וקמפיין לציבור בשיתוף עמותת "אקואושן", כדי להפחית את הפסולת בחופים ולהגביר את מודעות הציבור.
לנתוני המדד: http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SeaAndShore/IsraelCoast/cleancoastprogram/Pages/cleancoastindex.aspx
הרחבה:
תופעת הפסולת בים ובחופים מהווה בעיה גלובלית ופוגעת בחופי העולם כולו – וגם בישראל. לפי הערכות שונות, מדי שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-8 מיליון טונות של פסולת פלסטיק, כמות המקבילה למשאית מלאה הנשפכת לים בכל דקה. בישראל נמצא שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שכמעט ואינו מתכלה.
לפחות 58% מהפסולת בים ובחופים בישראל מקורה בציבור המבלה בחופים ומשאיר אחריו את הכלים החד פעמיים בהם השתמש, בדלי סיגריות, קשיות שתיה שקיות פלסטיק ועוד. פסולת נוספת מצטברת בחופים משפכי נחלים או מפלט ים, שכולל במקרים רבים פסולת שנשטפה מחופים אחרים ונסחפה בזרמי הים, לעיתים ממרחקים ארוכים.
הפסולת בים ובחופים מהווה מפגע בריאותי ובטיחותי לציבור ולבעלי חיים ימיים וחופים, ואף מפגע אסתטי. שקיות פלסטיק וחלקי פלסטיק צפים במים או מצטברים בקרקעית הים, ופוגעים ביצורים ימיים שונים (לדוגמה על ידי כריכה סביב סנפירים, כיסוי פיזי של בעלי חיים צמודי קרקעית, חנק או חסימות מעיים של בעלי חיים הטועים לחשוב שמדובר במזון).
נתונים על פסולת פלסטיק:
- 90% מהפסולת בחופים היא פלסטיק – וזהו ממצא גבוהה יותר מהנתונים העולמיים ונתונים בשאר ים תיכון (מחקר של גליה פסטרנק ואחרים, 2017)
- לפחות 58% מהפסולת בים ובחופים הינה יבשתית, כלומר ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך. בצפון המדינה נתון זה גדל עד כ80% מהפסולת ממקור יבשתי. Pasternak et al (2017)
- 32% מהפסולת בחופים מורכבת מאריזות וכלים עשויים פלסטיק (פסטרנק, 2017)
- 8 מיליון טון פלסטיק מושלכים לים מדי שנה, אשר שווה ערך למשאית אשפה כל דקה (2014, Jambeck)
- נמצא שריכוז המיקרו פלסטיק בים הישראלי הוא פי 10 ממערב ים תיכון וגבוה מהממוצע העולמי (Van Der Hal, (2017.
- על פי הערכת האו"ם, עד שנת 2050, 99% מהעופות הימיים יכילו פלסטיק בגופם.
דוח ניטור הפסולת הימית לשנים 2017 ו-2018, שמבצע המכון לחקר ימים ואגמים עבור המשרד להגנת הסביבה, מראה כי:
- פסולת פלסטיק מהווה את המרכיב העיקרי בחופי ישראל, בין 70% ל-90% מהפסולת שנמצאה על החופים ועל הקרקעית הרדודה. הפסולת בחופים מורכבת בעיקר מפקקי בקבוקים, שקיות פלסטיק ובדלי סיגריות, וכן מכלי אוכל חד-פעמיים (בעיקר כוסות ומכסים) ואריזות מזון. בקבוקי פלסטיק היו נדירים בניטור – ייתכן שבשל פעולות האיסוף והמיחזור שלהם.
- הניטור מראה, כי כ-90% מהפסולת יוצרה בישראל והיא ממקור מקומי. הפסולת שמקורה בישראל יכולה להגיע ממתרחצים בחוף הנמדד, בסחף מהנחל בחורף או בסחף מהים.
- בחופים נמצאה גם פסולת ממקורות אחרים, כגון: מצרים, תורכיה, הרשות הפלסטינית, ירדן וסוריה – ואף ממקומות מרוחקים כגון ברזיל והולנד. סביר להניח כי מקור הפסולת מהמקומות המרוחקים יותר הוא בספינות סחר.
- בקרקעית הרדודה יש כמות גדולה יותר של פסולת דייג (חכות, רשתות וקרסים) יחסית לכמות שנמצאה בחופים, כשבאתר אחד פסולת הדייג היוותה למעלה משליש מכמות הפסולת בקרקעית.
- בקרקעית הים החולית בין עומקים 20 מטר ל-80 מטר נמצאו בעיקר חתיכות של שקיות פלסטיק ואריזות מזון קרועות. מצב זה בעייתי, מפני שחתיכות קטנות של פלסטיק מושכות בעלי חיים שבולעים אותן. נרשמה עלייה בכמות השקיות והאריזות השלמות ככל שנדגמו בעומק רב יותר.
- גם הפסולת שנאספה בעומקים של בין 200 מטר ל-1,400 מטר כללה בעיקר שקיות פלסטיק ואריזות מזון. כ-50% מהפסולת שנמצאה וניתן היה לזהות את מקורה הייתה ממקור ישראלי, כ-21% ממצרים וכל השאר ממדינות הים התיכון האירופיות (קפריסין, איטליה ותורכיה). בנוסף, נמצאו מספר פריטים שמקורם בהודו, בברזיל ובגרמניה, אשר כנראה הגיעו לאזורנו מספינות סחר.
