תכירו את המים החדשים, כמו גם את המים הישנים

פורסם ב – www.wateronline.com מאת: Kevin Westerling
17 בדצמבר 2013

בעוד שסוגיות המחסור במים נמצאות בעלייה ומקורות מים מסורתיים מתייבשים (לפעמים תרתי-משמע), על הנזקקים יהיה להתחבר למקור מים חדש. הפתרון: לנקות ולהשתמש מחדש במים הישנים. אם תעקבו אחר דיון אינטרנטי לגבי מחסור במים, תמיד תפגשו אדם המיידע כי יש לנו כמות קבועה של מים בכדור הארץ, הזהה לזו שהייתה לנו במשך מיליארדי שנים. קביעה זו נכונה, אך היא מחטיאה את הנקודה. העניין הוא מחסור במים זמינים. עקב גידול האוכלוסייה, הקשר בין מים לאנרגיה, ושינויי האקלים, המילוי מחדש של המקורות המסורתיים : מי-תהום ומים עיליים – אינו מדביק את הדרישה ההולכת וגדלה. ייתכן שעדיין איננו יכולים לפקח על האקלים, אך אנחנו יכולים לקצר את מחזור חידוש המים.

אף אחד לא יודע זאת טוב יותר מאשר וייד מילר (Wade Miller), שהקדיש יותר מ-13 שנות חיים לקידום אסטרטגיות לשימוש חוזר במים. בסוף מרץ 2014 מילר עומד לפרוש ממשרתו כמנכ"ל האיגוד לשימוש חוזר במים (WateReuse Association) ומקרן המחקר לשימוש חוזר במים (WateReuse Research Foundation), וכותב מאמר זה היה בר מזל, משום שזכה לשמוע את מילר נואם במפגש השנתי ה-105 של איגוד יצרני הציוד לטיפול במים ובשפכים WWEMAב(Water and Wastewater Equipment Manufacturers Association). המצגת של מילר- אשר פרטיה יובאו בהמשך- מזהה מגמות עולמיות ואמריקניות של שימוש חוזר במים, ומדגישה את העובדה שעדיין נדרשת עבודה רבה בתחום (במיוחד בארה"ב).

מדוע קיים מחסור במים?
מילר כינה את המחסור במים "הפרדיגמה החדשה של המאה ה-21", וזיהה לגבי המחסור במים את הגורמים הבאים:
גידול אוכלוסייה

     אוכלוסיית העולם צפויה לגדול מ-7 מיליארד בשנת 2012 עד ל-9
מיליארד בשנת 2035, כאשר רובם יגורו בערי ענק ובאזורים מתפתחים.

מים-אנרגיה-ההקשר

       מגזר האנרגיה צורך Billion Gallond per Day) 195 BGD)
שהם כ- 48% מצריכת המים היומית, שעומדת על 408 BGD בארה"ב.
עד לשנת 2030, צריכת המים להפקת אנרגיה חשמלית צפויה לעלות
ב 150%-50%, באזורים הצחיחים של ארה"ב.

שינויי אקלים / מזג-אוויר קיצוני

       ככל שהאטמוספרה מתחממת, היא אוצרת יותר לחות: עלייה של 20%
לחות על כל  5 מעלות פרנהייט.
שיטפונות ובצורות בעוצמה רבה יותר – לפי הכלל "רטוב רטוב יותר, יבש
יבש  יותר "

באיזה מקום ניצבת ארה"ב?
מתוך  Billion Gallond per Day) BGD 32) של שפכים עירוניים הנפלטים בארה"ב, בערך 7.3% ממוחזרים ומשתמשים בהם מחדש. לצורך השוואה:
• ישראל משתמשת מחדש ביותר מ-70%
• סינגפור משתמשת מחדש ב-30%, שהם 15% יותר מאשר בשנים קודמות
• לאוסטרליה, העומדת כיום על 8%, יש יעד לאומי של 30% עד לשנת 2015.

לדברי מילר, התעשייה האמריקנית החלה להעריך את חשיבות המים, עם תאגידי ענק כגון קוקה-קולה, פפסי וגוגל, לוודאיי שקרוב לוודאי יקדמו את החדשנות בשימוש במים. מים חיוניים כמעט לכל פעילות תעשייתית, אומר מילר, לדוגמה: ייצור מזון, תעשיה כבדה, מכרות והפקת אנרגיה בתור מגזרים עתירי מים שיכולים להפיק את התועלת הרבה ביותר מהמיחזור.

שימוש חוזר עירוני: שימוש חוזר עקיף למי-שתייה IPRב (Indirect Potable Reuse) ושימוש חוזר ישיר למי-שתייה Direct Potable Reuse) IPR)
בפן העירוני, ספקי מים באזורים שחונים ייאלצו בקרוב להשקיע בחקר ה"שימוש-מחדש", בשתי הגישות האפשריות: IPR ו-DPR. את האחרונה, אשר לעתים (וחבל שכך) מכונה "חיבור לבתי שימוש" – קשה הרבה יותר למכור לציבור. IPR מאידך, מוחדרת אל הסביבה הטבעית ומגיעה אל מי-השתייה לפני החלוקה. לשתי הגישות יתרונות וחסרונות, עליהן ניתן ללמוד יותר בקישור זה.

קליפורניה, כמו מדינות אחרות במערב ארה"ב, זקוקה באופן נואש ל"מים חדשים", ולכן לקחה על עצמה לבחון את שתי הגישות. בשנת 2009, ארגון WateReuse California של קליפורניה – WRCA, סייע בקידום תקנות SB 918 (תקנות שימוש חוזר במי-שתייה) המקצות מימון ולו"ז למחלקת בריאות הציבור של מדינת קליפורניה (DPH) לצורך השלמת התקנות לפרויקטי IPR והערכת DPR. דו"ח של ה-DPH אמור להיות מוגש לבית-המחוקקים של המדינה בשנת 2016.

קליפורניה מובילה את הדרך
האיגוד לשימוש חוזר במים (WateReuse Association) בשיתוף עם סוכנויות המים של קליפורניה-ACWAב(California Water Agencies), איגוד סוכנויות הסניטציה שלקליפורניה-CASAב(California Association of Sanitationn Agencies) וארגוני מים אחרים, ביצעו סקר בחודש אוקטובר 2013 כדי לאמוד את מצב השימוש החוזר במים בסוכנויות המים של ארה"ב. מתוך 208 ארגונים שהשיבו על הסקר, 95 (45.7%) ציינו כי הם מתעניינים בפרויקטים של מים ממוחזרים, ו-65 מהמתעניינים (68.4%) היו מקליפורניה.

במקביל, צוות WateReuse ביקש מ-15 סוכנויות מים נתונים פיננסיים לגבי פרויקטי מיחזור מתוכננים לשנים 2023-2013. תוצאות הסקר (ראה איור) מצביעות על כך שהעלות הכוללת המתוכננת היא בממוצע כ-5.1 מיליארד דולר, כפי שמוצג באיור בארבע עמודות (משמאל לימין): 1) סה"כ עלות, 2) טיפול במים 3) צנרת, אגירה, שאיבה,  וכו 4) תכנון והקמה.

שיקולי עלות-תועלת יכריעו קרוב לוודאי במספר רב של פרויקטים. אולם, לאפשרויות האחרות עבור אזורים שחונים, כגון: התפלה או שינוע של מים מאזורים אחרים, יש את החסרונות שלהם. התפלה יכולה להיות תרופת פלא (97% מהמים בעולם הם מי מלח) אך ברוב המקרים היא פחות יעילה מבחינת עלויות, ביחס לשימוש חוזר. הזרמת מים מאזורים אחרים אינה רק יקרה אלא שהיא גם תהליך מתכלה בסופו של דבר ולעתים אפילו מוטל בספק.

לעת עתה, שימוש חוזר במים נראה כהשקעה חכמה – וכנראה אפילו הכרחית. אחרי הכול, מה המחיר של מחסור מוחלט במים?