מים נט פורטל מקצועי למים.
צעד נוסף לעבר אמנת הפלסטיק הבין-לאומית: המשרד להגנת הסביבה מתכונן לקראת דיוני הוועדה הבין ממשלתית בנושא זיהום פלסטיק שתיערך בקוריאה הדרומית בנובמבר 2024
פרסום
אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי וחינוך קהילה, המשרד להגנת הסביבה: "גם בעת הזו, ישראל ממשיכה את מחויבותה לקידום אמנה בין-לאומית לטיוב השימוש בפלסטיק ולמניעת הזיהום. האמנה תייצר מחויבות במדינות החברות, תסדיר שימוש מושכל בפולימרים ובחומרים נוספים, תגן על בריאותנו ועל הסביבה מייצור עודף, ותוביל לטיפול טוב בפסולת. רק בעבודה בין-לאומית ויצירת מנגנונים כלכליים נצליח להוביל לעיצוב מוצרים מעגלי, להפחית ייצור ולנקות את הזיהום הקיים"
המושב החמישי והאחרון של ועדת המשא ומתן הבין-ממשלתית בנושא זיהום פלסטיק, כולל בסביבה הימית (INC-4), צפוי להתקיים בנובמבר הקרוב (2024) בבוסאן שבקוריאה הדרומית. הוועדה אמונה על יצירת טיוטה לאמנה חדשה להתמודדות עם פסולת הפלסטיק, שתובא לאישור יותר מ-170 מדינות השותפות לתהליך כינונה במהלך 2025. את מדינת ישראל מייצגות לבנת גולדברג מאגף פסולת במשרד להגנת הסביבה, וירדן שני רוקמן, המרכזת את המשלחת הישראלית לאמנה מטעם המשרד להגנת הסביבה.
המפגש החמישי יהווה את השלב האחרון בתהליך משא ומתן בינלאומי (INC), שהחל בשנת 2022 בהצהרה של UNEA. ההחלטה (5/14) ביקשה מהמנכ"ל של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) לכנס ועדת משא ומתן בין-ממשלתית (INC) לפיתוח "מכשיר", אשר אמור להתבסס על גישה מקיפה המתייחסת למחזור החיים המלא של פלסטיק, כולל ייצורו, עיצובו והטיפול בו בסוף חייו.
במפגשים הקודמים, דנו המדינות החברות בטיוטה שהוצעה לאחר המפגש הראשון, כאשר בכל מפגש הכילה הטיוטה עוד הצעות, הסכמות, הסתייגויות והערות מצד המדינות. הטיוטה האחרונה תהווה את בסיס הדיון על הנוסח הסופי המוסכם שיידון במפגש החמישי, ולאחריו ייחתם הנוסח הסופי בשנת 2025.
עמדת ישראל מתקדמת ושואפת לנטר את זרם הפלסטיק, להפחית בייצורו ולמנוע ייצור ושימוש בפולימרים מסוכנים. כמו כן, תומכת ישראל בצמצום השימוש במוצרים בני תחליף, בהנחיה על הקמת מערך אחריות יצרן במדינות למגוון גדול של מוצרים, מנגנון המבטא את עיקרון "המזהם משלם" וכן חיזוק מערך ניטור תנועות פסולת הפלסטיק ברמה הלאומית והגלובלית.
לשם תמיכה מקצועית ושיתוף בעלי העניין, הוקמה בישראל קבוצת היוועצות מקצועית, הכוללת נציגים של תעשייה, תעשיית מיחזור הפלסטיק, אקדמיה, ארגונים לא ממשלתיים, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, המלווה את הנציגים במהלך עבודת ההכנה ומפגשי המשא ומתן.
המפגשים הראשונים התקיימו במשותף עם כל הנציגים, ומהמפגש השלישי ואילך התקיימו דיונים מקבילים בנושאים מקצועיים ונושאים כלכליים. הדיונים במפגש הרביעי, שהתקיים באפריל האחרון בקנדה, התקיימו במספר קבוצות עבודה כדי לקדם נוסח מוסכם במגוון נושאים העומדים בבסיס האמנה, כגון ייצור פלסטיק ראשוני, איסור ייצור כימיקלים מסוכנים (בפלסטיק), מנגנוני דיווח, שקיפות ועוד.
בנוסף לדיוני המליאה ולקבוצות העבודה, חברה ישראל בקבוצת המדינות המפותחות, שאינן חברות באיחוד האירופי (JUSCANNZ), הנפגשות יחד לדון בסוגיות שונות, על מנת לקדם אינטרס מאוחד משותף מול המליאה.
כמו כן, הצטרפה ישראל לקואליציית המדינות השאפתניות בנושא האמנה – High Ambition Coalition to End Plastic Pollution, הקוראת ליצירת אמנה שאפתנית ואפקטיבית, שתוביל להפחתה בזיהום המצטבר ובזיהום הקיים, תוך שימוש במגוון כלים כלכליים ורגולטוריים.
אתר הקואליציה: https://hactoendplasticpollution.org/
התמודדות עם פסולת וזיהום פלסטיק, היא אתגר כלל עולמי חוצה גבולות וימים, המחייב התייחסות בין-לאומית משותפת תוך תכנון ארוך טווח. לצד האתגרים הביטחוניים הרבים בישראל, אנו מחויבים להמשיך ולהתגייס לטובת ההתמודדות עם שינוי האקלים, ושמירה על הטבע ועל הסביבה, מחויבות הכוללת, בין השאר, את צמצום השימוש בפלסטיק, סגירת מעגל החיים של המוצרים והחומרים, וכמובן טיוב הטיפול בפסולת הפלסטיק.
רקע להסכם ולתהליך:
בעולם מיוצרים כיום כ-400 מיליארד טונות של פלסטיק, עם תחזית לייצור של טריליון עד לשנת 2025. כ-70% מסך ייצור זה, מושלך כשנה לאחר הייצור. כלומר הרבה פסולת לטפל בה, והרבה מוצרים חדשים לייצר. ההערכה של ה-OECD היא כי 20% מהפסולת אינה מנוהלת נכון (מושלכת לסביבה, לים, נשרפת וכדומה), ורק כ-9% מסך הפלסטיק העולמי ממוחזר למוצרים חדשים.
המחקרים מראים כי לנוכחות הפלסטיק בחיינו השלכות בריאותיות וסביבתיות רבות. ממצאים מראים השפעות משלב העובר, הילדות והבגרות בתחומים בריאותיים רבים. https://www.minderoo.org/resources/plastic-health-umbrella-review/
במארס 2022, במושב החמישי של עצרת הסביבה של האו"ם (UNEA-5.2), התקבלה החלטה היסטורית לפיתוח מנגנון בינלאומי מחייב משפטית בנושא זיהום פלסטיק, כולל בסביבה הימית. ההחלטה (5/14) ביקשה מהמנכ"ל של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) לכנס ועדת משא ומתן בין-ממשלתית (INC) לפיתוח "המכשיר", אשר אמור להתבסס על גישה מקיפה המתייחסת למחזור החיים המלא של פלסטיק, כולל ייצורו, עיצובו והטיפול בו בסוף חייו.
פרסום
הוועדה החלה את עבודתה במהלך המחצית השנייה של 2022, מתוך שאיפה להשלים את המשא ומתן ולפרסום האמנה החדשה עד סוף 2024. הועידה הציגה תוכנית עבודה של 5 מפגשי משא ומתן (INC), כדי להגיע לנוסח מוסכם. המפגש החמישי צפוי להתקיים בנובמבר 2024. חתימה על האמנה צפויה להתקיים ב-2025 ואז יחל תהליך מורכב של יישום האמנה בחקיקה הישראלית.
בנוסף לדיוני המליאה ולקבוצות העבודה, חברה ישראל בקבוצת המדינות המפותחות, שאינן חברות באיחוד האירופי (JUSCANNZ), הנפגשות יחד לדון בסוגיות שונות, על מנת לקדם אינטרס מאוחד משותף מול המליאה.
כמו כן, הצטרפה ישראל לקואליציית המדינות השאפתניות בנושא האמנה – High Ambition Coalition to End Plastic Pollution, הקוראת ליצירת אמנה שאפתנית ואפקטיבית, שתוביל להפחתה בזיהום המצטבר ובזיהום הקיים, תוך שימוש במגוון כלים כלכליים ורגולטוריים.
אתר הקואליציה: https://hactoendplasticpollution.org/
התמודדות עם פסולת וזיהום פלסטיק, היא אתגר כלל עולמי חוצה גבולות וימים, המחייב התייחסות בין-לאומית משותפת תוך תכנון ארוך טווח. לצד האתגרים הביטחוניים הרבים בישראל, אנו מחויבים להמשיך ולהתגייס לטובת ההתמודדות עם שינוי האקלים, ושמירה על הטבע ועל הסביבה, מחויבות הכוללת, בין השאר, את צמצום השימוש בפלסטיק, סגירת מעגל החיים של המוצרים והחומרים, וכמובן טיוב הטיפול בפסולת הפלסטיק.
אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי וחינוך קהילה, המשרד להגנת הסביבה: "גם בעת הזו, ישראל ממשיכה את מחויבותה לקידום אמנה בין-לאומית לטיוב השימוש בפלסטיק ולמניעת הזיהום. האמנה תייצר מחויבות במדינות החברות, תסדיר שימוש מושכל בפולימרים ובחומרים נוספים, תגן על בריאותנו ועל הסביבה מייצור עודף, ותוביל לטיפול טוב בפסולת. רק בעבודה בין-לאומית ויצירת מנגנונים כלכליים נצליח להוביל לעיצוב מוצרים מעגלי, להפחית ייצור ולנקות את הזיהום הקיים".
