האוצר מקדם רפורמה להקמת תאגידים אזוריים
במסגרת הרפורמה המוצעת, תשתיות הביוב ומתקני הטיפול בו, שפזורים ברחבי ישראל, יחולקו בין עשרה מרחבים, וינוהלו בידי חברות ביוב שיפוצלו מתאגידי המים האזוריים
מה שלא הצליחו לקדם במשק המים – ינסו משרד האוצר ורשות המים ליישם לפחות במשק הביוב. במסגרת הצעת חוק ההסדרים הקרובה מקדם אגף התקציבים במשרד האוצר רפורמה מבנית, שבמסגרתה יוקמו תאגידי ביוב אזוריים, תוך מיזוג הגופים הפעילים כיום בתחום.
במסגרת הרפורמה המוצעת, תשתיות הביוב ומתקני הטיפול בו, שפזורים ברחבי ישראל, יחולקו בין עשרה מרחבים, וינוהלו בידי חברות ביוב שיפוצלו מתאגידי המים האזוריים. כל חברת ביוב תספק שירותי טיפול בשפכים והולכתם בתעריפים מפוקחים, שייקבעו על ידי מועצת רשות המים.
כיום מחויבים כל מועצה מקומית או תאגיד מים וביוב לטפל בשפכים של תושביהם. מציאות זו יצרה כשלים רבים, בין היתר מכיוון שהשקעות בביוב הן עתירות הון ושטח, והתאגידים שקמו לצורך הטיפול בכך לא היו מסוגלים להתמודד עם הדרישות ההנדסיות, הפיננסיות והטכנולוגיות הנוגעות לטיפול בשפכי תעשייה.
לאור זאת, הרפורמה מציעה לחלק את הטיפול בשפכים בין תאגידי מים וביוב גדולים מספיק — בעיקר אלה העירוניים — לבין "חברות ביוב משותפות", שיתַאגדו תחת קורת גג אחת את הטיפול בשפכים שקיים היום בכמה תאגידים אזוריים.
באופן דומה, קיוו במשרד האוצר וברשות המים לצמצם את מספר תאגידי המים במשק — 53 — לכ–15 תאגידים אזוריים בלבד, תוך ניצול היתרון לגודל והפחתת התקורות של התאגידים המרובים. עם זאת, וחרף עמדת הגורמים המקצועיים, בגיבוי מבקר המדינה, מסוכל מהלך המיזוג בידי מרכז השלטון המקומי והדרג הפוליטי.
http://www.themarker.com/dynamo/1.3019484
