שומרים על הציבור והטבע: המשרד להגנת הסביבה מפרסם להערות הציבור את "אמנת מינמטה" – האמנה הבין-לאומית למניעת זיהום כספית, בדרך לאשרור שלה והצטרפות למדינות המתקדמות בעולם
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "אנו מובילים את מדינת ישראל להצטרף למדינות המתקדמות בעולם בהגנה על הציבור והסביבה מפני נזקי הכספית ותרכובותיה. המשרד להגנת הסביבה מוביל צעד חשוב בדרך לאשרור האמנה בישראל ולקביעת התקנות שישמרו על הציבור והטבע בישראל"
המשרד להגנת הסביבה מפרסם להערות ציבור את טיוטת "תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), תשפ"א-2021", בצעד שמטרתו יישום אמנת מינמטה (Minamata) של האו"ם. טיוטת התקנות פתוחה להערות הציבור עד 3 באוגוסט 2021 בקישור הבא:
אמנת מינמטה בדבר כספית (Minamata Convention on Mercury), שבה חברות כיום 131 מדינות, הציבה כמטרה הגנה על בריאות האדם והסביבה מההשפעות הבריאותיות והסביבתיות המשמעותיות של כספית ותרכובותיה. לאחר עבודת מטה מעמיקה שערך המשרד להגנת הסביבה, הוא מוביל כעת את התקנת התקנות המטילות מגבלות עיסוק בכספית, שיביאו לאשרור האמנה בישראל.
האמנה, שפורסמה בשנת 2013, מתייחסת לכל שלבי מחזור החיים של הכספית, הכוללים: מקורות האספקה – חציבה ומחזור; מסחר – ייבוא וייצוא; שימושים – תהליכים תעשייתיים, מוצרים מכילי כספית; פליטות והזרמות לסביבה; אחסון והובלת כספית ופסולת כספית; ואתרים מזוהמים בכספית. האמנה כוללת גם היבטים נוספים כגון בניית ידע, שיתוף מידע, הגברת מודעות וחינוך, מחקר, ניטור סביבתי ועוד.
הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים מוטגנים וטרטוגנים קבעה, בהתאם לפרסומי הארגון הבין-לאומי לחקר הסרטן, כי תרכובות מתיל-כספית מהוות גורמים המוכרים כמסרטנים אפשריים בבני אדם וכי הכספית בעלת פוטנציאל טרטוגני – כלומר, עלולה להביא למומים מולדים בקרב בני אדם.
לצורך אשרור האמנה בישראל, נערכה עבודה מקצועית מקיפה, בסיוע חברת ד.ה.ב מד, למיפוי דרישות האמנה אל מול המצב הקיים בישראל. נמצא, כי ישראל עומדת ככלל בסטנדרטים שנקבעו באמנה בהתייחס להיבטים רבים, באמצעות כלים רגולטוריים קיימים.
יחד עם זאת, נמצא כי קיימים פערים מסוימים לעניין דרישות האמנה, כך שלא קיימות סמכויות מתאימות להגבלה על עיסוק בכספית ביחס אליהן (מגבלות על יבוא ויצוא של כספית, איסור על ייצור, ייבוא ויצוא מוצרים מכילי כספית ספציפיים ושימוש בכספית בתהליכי ייצור ספציפיים). מכאן הצורך בהתקנת תקנות המטילות מגבלות על עיסוק בכספית.
הרחבה:
האמנה קרויה על שם העיר מינמטה (Minamata) ביפן, שבה פעל מפעל תעשייה כימית שהזרים את שפכיו למפרץ מינמטה הסמוך אליו במשך עשרות שנים, במהלך המאה ה-20.
החל משנת 1956 הופיעו תופעות נוירולוגיות קשות אצל תושבי מינמטה והתברר שמקור המחלה הוא בכספית שהוזרמה בשפכי המפעל, הצטברה ברקמות דגי המפרץ, שנאכלו על ידי התושבים. בסך הכל נפטרו מהמחלה 1,784 אנשים וכ-10,000 תושבים היו זכאים לפיצוי כספי מהמפעל בהקשר זה.
כספית היא מתכת כבדה ורעילה. לכספית תכונות כימיות ופיזיקליות ייחודיות, בהן מוליכות חשמלית טובה ויכולת ליצירת סגסוגות עם מתכות רבות, לרבות מתכות אצילות (זהב, אלומיניום וכסף). בשל תכונותיה הייחודיות, בעבר נעשה שימוש נרחב בכספית כרכיב במגוון מוצרים, כגון: ציוד חשמלי ואלקטרוני, מתגים, ציוד מדידה ובקרה (מדי חום וטמפרטורה), סוללות, סתימות לשיניים וכזרז בתהליכים כימיים.
בשל השימוש הנרחב בכספית במוצרים ובתעשייה נגרמה חשיפה ישירה ועקיפה משמעותית לבני אדם ולסביבה לאורך השנים, ונפלטו ברחבי העולם כמויות גדולות של כספית לאוויר, לים ולקרקע.
כאשר כספית נפלטת או מוזרמת לסביבה, היא יכולה לנוע למרחקים גדולים ולהימצא באוויר, במים, בקרקע, באורגניזמים חיים ויכולה להישאר ניידת בסביבה במשך אלפי שנים. כספית המגיעה לקרקע, עוברת לרוב תגובה כימית, בעיקר באמצעות מטבוליזם על-ידי חיידקים והופכת למתיל-כספית, תרכובת הכספית המסוכנת ביותר לבריאות האדם והסביבה.
