"מצב המים בגליל המערבי דרמטי. אנו בשנת בצורת חמישית ואיכות המים התקלקלה מאד", כך דיווח גיורא שחם, מנהל רשות המים, לוועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ דודי אמסלם, בדיון על הקמת מתקן התפלה בצפון הארץ. לדבריו: "אין ויכוח על נחיצות מתקן ההתפלה, ולמרות זאת אנו מתעכבים בגלל סיפור מיקום המתקן. איתרנו מקום בגב מחנה שרגא, קרוב לים, אזור נקי. הצבא התנגד, אבל לאחר שערבנו את שר הביטחון ומנכ"ל משרדו הם הביעו נכונות אם נגן על החילים מפני זיהום. אין אפשרות להקים תחנת כוח ליד מתקן ההתפלה. יביאו אנרגיה מרחוק".
יורם ישראלי, ראש מעצת מטה אשר: "מחנה שרגא ורגבה, זה הכל אזור של לב החיים של הגליל המערבי. לכו לאזור שהקרקע מזוהמת, שימו מצע בטון בין הקרקע למתקן, ועל זה תבנו את המשתן. יש גם תושבים בארץ הזו. אל תחשבו 'האינדיאנים יסתדרו'. אני חלוק על ההיסטריה של גיורא בעניין המחסור במים. שימו מתקן התפלה בטירת הכרמל. תשקיעו. אל תלכו למקום הכי קל על חשבון תושבים".
ח"כ לאה פדידה: "לבנות מתקן התפלה זה לפגוע. אנו מדינה לא כל כך גדולה שיכולה לזלזל באיכות סביבה. יש באזור שני נחלים שמתקן ההתפלה יזהם. המים נועדו לחיים. יש כאן חוסר הידברות. לא נדונו החלופות עד הסוף. כולם אומרים שלא טוב שם, אבל צריך. הגיע הזמן שנטפל בקרקע המזוהמת, ונרוויח מתקן התפלה במקום נכון. יש תחושה שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל רוצה".\\
רם אלמוג, המשרד להגנת הסביבה: "שני מרכיבים – לא לשאוב את מי הגלם מהמפרץ, אלא מהים הפתוח, והקרקע המזוהמת באזור, מייקרים משמעותית את עלות מתקן ההתפלה. המועצה הארצית החליטה להתמקד צפונה, שם יש קרקע מדינה לא מזוהמת".
"כ חיים ילין: "בדרום, במקום כבל הולכה מעל הקרקע, החליטו שחייבים להטמין את הכבל. במקום 60 מיליון מוציאים 210 מיליון. היינו יכולים לחסוך בהובלה עם עמודים למעלה, אבל זו החלטת ממשלה. כאן אומרים לנו שכל קילומטר צנרת עולה 75 מיליון. הממשלה מנווטת בין הצרכים לבין המשאבים. בצפון מדובר במתקני הולכה ואגירה והנושא הכספי חשוב, אבל לא מדובר על מיליארדים".
יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם סיכם: "לא בסמכותי להכריע בעניין, אבל אני מרגיש שהתושבים חשים שהם לא שותפים. מודיעים להם ומתקדמים. אני מציע לקחת פסק זמן של חודשיים-שלושה. בזמן הזה שבו עם המועצה וגורמים אזרחיים. אני לא בטוח שתימצא חלופה אחרת. גם התושבים מבינים שבסוף הם צריכים מים, אבל אם התושבים השקיעו כסף וזמן בבחינת חלופות, מו הראוי שמקבלי ההחלטות ישבו וישמעו אותם".
