ועדת השרים לענייני הסדרת ההתיישבות ופיתוח כלכלי של החברה הבדואית בנגב אישרה היום (ב') את הצעת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן והשר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי, לגיבוש תוכנית לשיקום ולפיתוח נחל גרר ויובליו
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "מקדמים את פיתוח ושיקום נחל גרר. נחל גרר סובל משנים של הזנחה, השלכות פסולת פיראטיות וזיהום, אשר פוגעים בנחל ובסביבתו, בתוואי לכל אורכו. המשרדים החליטו להכין תוכנית שתכלול שיקום אקולוגי ושמירה על נחל גרר ויובליו, על ידי פינוי וטיפול מתקדם בפסולת מהנחל, והפיכת השטח לפארק טבע עירוני, עם נחל משוקם במרכזו, שבילי הליכה ואופניים מוצלים, ושטח ציבורי פתוח וערכי בסביבתו. כל זאת, כדי לספק לתושבי האזור פארק נחל איכותי המסייע להתמודדות עם ההשפעות של שינוי אקלים ושמירה על המסדרון האקולוגי והתשתית הירוקה"
שר השוויון החברתי עמיחי שיקלי:״כחלק מתכנית המיקודים להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב קידמנו היום, יחד עם המשרד להגנת הסביבה את ההחלטה לקדם את פרוייקט שיקום ופיתוח נחל גרר בליבה של העיר רהט, הגדולה והחשובה שבערי הבדואים בנגב המונה כשמונים אלף תושבים. החלטה זו תהפוך את הנחל ממפגע סביבתי לריאה ירוקה ומוקד לפעילות פנאי ותיירות שיתרום דרמטית לפיתוחה של העיר ולעידוד הסדרת הפזורה בסביבתה״.
במסגרת תוכנית לשיקום הנחלים בקרב הישובים הבדואיים בנגב, כולל נחל גרר, הבוקר אישרה ועדת השרים לענייני הסדרת ההתיישבות ופיתוח כלכלי של החברה הבדואית, אישרה היום (ב') את הצעתם של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן והשר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי, לגבש תוכנית שיקום ופיתוח נחל גרר ויובליו בתוך 135 ימים.
אישור ההצעה לגיבוש התוכנית מצטרף לעבודה בין משרדית מאומצת שהתקיימה בשנה החולפת בין המשרד לשוויון חברתי, המשרד להגנת הסביבה ואגף תקציבים במשרד האוצר ומשרדי ממשלה נוספים לשיקום הנחל. התוכנית תשפיע על המרחב כולו. הנחל ויובליו עוברים בשטחי הרשויות רהט, בני שמעון, מרחבים, אופקים, שדות נגב, נתיבות ואשכול.
מטרת התוכנית היא מיצוי הפוטנציאל הסביבתי של הנחל, יצירת חיבור בין שני חלקי העיר רהט, יצירת חיי קהילה עשירים לאזור כולו וליובלי הנחל, וכן תכנון פארק עירוני המשתרע על פני 1,500 דונם לאורכו של הנחל. תוכנית הפארק תכלול מרחב אירוח למבקרים, שטחים לפעילות פנאי, נופש וספורט, מבני ציבור, מבני מסחר ואתרי תיירות.
הפארק צפוי להוות מחולל צמיחה כלכלי וחברתי לעיר, שכן בשילוב פיתוח התרבות הבדואית המקומית צפוי למשוך אל המקום לא רק תושבים מהעיר עצמה, אלא גם תיירים מכלל רחבי הארץ. מלבד הפיתוח הכלכלי-תיירותי של הפארק, התוכנית תשמור על ראייה אינטגרטיבית של ההיבטים האקולוגיים והסביבתיים לאורך כל תוואי הנחל ויובליו, ברהט ובאזור.
הרחבה – נחל גרר:
נחל גרר הוא יובלו הגדול ביותר של נחל הבשור, ואורכו כ-50 קילומטר. הנחל ממוקם בצפון הנגב, בבית גידול של קרקעות לס.
צפון הנגב מהווה אזור מעבר בין בתי גידול מדבריים לאזורים הים התיכונים. חיבור זה מזוהה עם אוכלוסיות מכאן ומכאן, היוצרים תצרף ייחודי בעל מגוון מינים גבוה במיוחד. מרחב הנחל מזוהה עם אתרי עתיקות ייחודים של יישובים לאורכו לאורך שנות ההיסטוריה.
הנחל מסומן כתשתית ירוקה ומסדרון אקולוגי בתוכנית המסדרונות האקולוגיים בשל מיקומו ואופיו הייחודי. כמו כן, הנחל חורץ את קרקעות הלס תוך שהוא יוצר נוף של גיא ייחודי, עם הבדלים טופוגרפיים של 20 מטר בין ערוץ הנחל והגדות.
תוואי הנחל מתחיל את דרכו ביער להב, חוצה את רהט לשניים, וממשיך לתוך שמורות נחל גרר אל עבר יישובי מערב הנגב שם הוא זורם אל נחל הבשור. הנחל הוא נחל אכזב המאפיין את האזור הגאוגרפי בו הוא מתקיים, אך מקיים רצף של מעיינות לאורכו. יצירת רצף של נחל משוקם ומתפקד אקולוגית מאפשר מפגשים ייחודים של טבע ותושבי האזור, וכן שמירה על נתיב זרימה רציף.
