מים הם לא רק מים וזה שעוסק בתחום הזה יודע זאת. מים הם תרבות והסטוריה וגם אמונה פעמים רבות. קחו למשל את נהר הגנגס. הנהר הזה משמש במשך אלפי שנים כמקופם היטהרות ועליה לרגל והיום הוא הופך גם להזדמנות עסקית לכל מי שעוסק בטיהור מים.
הגנגס הוא תופעה תרבותית שאין דומה לה בעולם, והדבר מתבטא יותר מכל בחגיגת המלה הנערכת על גדותיו בכל ארבע שנים, חגיגה שמכנסת עשרות מיליונם, והיא האירוע ההמוני ביותר בעולם. את החשיבות והקדושה של הנהר בעיני בני הדת ההינדית ניתן להשוות אולי לכותל המערבי המתפתל לאורך אלפי קילומטרים, משקה ומנקז, יחד עם היובלים שלו, אזור שבו חיים יותר מחצי מיליארד איש.
לצד הקדושה קיימת בעיית איכות המים שאיתה מתמודדת ממשלת הודו, והיא הנושא שמעסיק אותנו בכתבה הנוכחית. האוכלוסיה החיה לאורך הערוץ שלו שופכת אל תוכו שפכים במימדים עצומים, הופכת אותו למקור מים מזוהם, ויש בכך סכנה לכל מי שבא איתם במגע, לשימוש יומיומי או לשימוש דתי, מעבר לרגש שבמפגש עצוב עם מים מזוהמים של מקום קדוש.
התגברות הבעיה והתגברות המודעות בהודו לאיכות הסביבה כבר הניבו בעבר התגייסויות רבות למען הנהר הקדוש, מוסדות האו"ם הקציבו למענו כספים לא מועטים, ועמותות הודיות ואחרות פתחו במבצעים מקומיים של הפחתת הזרמת השפכים המזוהמים. לבסוף גם צעדה ממשלת הודו אל תוך הזירה והכריזה על מבצע לאומי של ניקוי הנהר, מבצע המשלב תקציבי ממשלה יחד עם הקצבות בינלאומיות ומצליח להגיע לרמות גבוהות של מימון.
תכנית ניקוי מי נהר הגנגס, אחד הפרוייקטים הגדולים ביותר של הודו, יצאה לדרך. שלב הביניים הראשון שבו אנו נמצאים לבדו מתוקצב בלמעלה מ-8 מיליארד דולאר והוא כולל שיפור תשתיות בתחומים רבים ביותר מ-100 ערים לאורך הערוץ, ולצידן מיזמים של ניקוי מזהמים של תעשיות שונות.
מדובר בפרוייקט רחב היקף המתפרש לאורך זמן ומוקדי פעילות שונים לאורך 2,500 קילומטרים. הודו הצליחה אמנם לגייס את המימון הדרוש עד כה אך אין לה בהכרח את הטכנולוגיות הדרושות, וזה המקום בו ישראל הידועה בהודו בזכות הטכנולוגיות שלה נכנסת לתמונה. בשנת 2012 הגיעה לישראל משלחת מטעם גופי המחקר האחראים על הצד הטכנולוגי של הפרוייקט, מתוך מודעות לכך שישראל מחזיקה בידע רב בתחומים הרלוונטיים.
היום, מספר שנים לאחר ביקור המשלחת, הפרוייקט כבר נמצא בשלבי היערכות מתקדמים ונכנס לשלבי ביצוע, ובין החברות הפועלות בו יש חברות ישראליות אשר צלחו את השלב הזה. אחת מהן היא חברת אילה מים ואקולוגיה. היא הוזמנה על ידי המנהלה לטיפול וטיהור נהר הגנגס, ה-NGRBA, להציג את הקונספט התכנוני שלה ונפגשה עם הצוות המקצועי לטיפול בגנגס ברשות השרה לעניני מקורות מים גב' אומה בהרטי. בעקבות אישור הטכנולוגיה היא נבחרה לבצע שני פרוייקטים לאורך הנהר, האחד באזור דלהי והשני צפונה יותר בכיוון רישיקש.
דרך הפעילות שלה ידועה כ-NBS (Natural Biological System) שעיקרה הוא טיהור המים תוך שימוש באמצעים "ירוקים" כמו סינון בעזרת צמחיה. אלי כהן, מייסד ומנהל החברה יודע לספר כי השיטה כבר מיושמת בהודו בערים בנגלור והידרבד. המטרה של השיטה היא לטפל במי ביוב גלמיים, עירוניים ותעשייתיים הזורמים בתעלות פתוחות בכל מקום במרחב האורבני ותעשייתי על מנת למנוע את ההזרמה שלהם לעבר נהרות, אגמים ומאגרי מים הטבעיים, כאשר המים המטוהרים ניתנים להחדרה לקרקע לשם חידוש האקוויפר. כל הפתרונות נעשים כחלק מהמרחב הנופי הפתוח, היתרון שלה על פני שיטות מסורתיות יותר הוא השימוש בצמחיה אשר אינו עושה שימוש באנרגיה וכימיקאלים וגם אינו דורש תחזוקה.
חברת אילה פועלת בעזרת חברת בת מקומית בהודו וכחלק מההיערכות היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם ה-FICCI שהוא מאגד של חברות מסחריות ותעשייתיות הודיות ועם GIWA שהוא גוף ללא מטרות רווח שהוקם בחסות האו"ם, הכולל את אירגון WASH העולמי שבחסות אונסק"ו במטרה לפתור בעיות סביבתיות בוערות.
זאת סנונית ראשונה. ההיקף והתקציבים של הפרוייקט בכללותו צפוי הימדד עם הזמן במאות מיליארדי דולארים, מה שמותיר מקום לחברות ישראליות רבות להשתלב בו ולפרוס להן פרוסה מהעוגה. שני אתגרים יש לקחת בחשבון בדרך לשם: נסיון העבר משאיר מקום לחוסר בהירות. כבר היום פרוייקטים כאלה קודם לכן והם נכשלו על רקע של שימוש באמצעים לא מספיקים, עקב קשיי ארגון ושחיתות שנוגסים בתקציבים. היום רוחות חדשות מנשבות בתוך הודו, הממשלה החדשה של נרנדרה מודי נרתמת להסיר חסמים ולקדם את הכלכלה ההודית והארגון הציבורי, היא עושה זאת בינתיים במרץ רב והצלחה בפרוייקט הלאומי של ניקוי הנהר הקדוש להינדים תשתלב היטב במטרות שלה. יש מקום לאופטימיות.
הנקודה השניה היא הצורך לבצע התאמות ולקדם את הקשר מתוך הבנה של צורת החשיבה והפעילות בהודו, ובאופן מיוחד בפעילות מול גופי המימשל ההודיים. אלה גופים הנוטים להיות בירוקרטיים, מסורבלים, פרוצדורליים מאוד ושלצד זאת מחייבים התנהלות מולם וטיפוח קשרי אנוש בדרך ההודית על הטקסים והרגישויות שלה שאותם יש להכיר, ושאליהם יש לבצע התאמה.
טל רשף – יועץ עסקי ובין תרבותי, יועץ ומרצה לעסקים במזרח אסיה ומעביר הכשרות וסדנאות לפעילות במזרח אסיה ליצירת קשר: [email protected] 054-4606270
