רשות ניקוז ונחלים כינרת: סקר ראשון בהיקפו בדק 251 מעיינות נובעים באגן היקוות הכינרת
עיקר מסקנות הדו"ח: הבעיה העיקרית רעיית בקר בסמוך למקורות המים
סקר מקיף, שנערך בשנים האחרונות במימון הקרן לשטחים פתוחים וביזמת רשות ניקוז ונחלים כינרת, בחן מעל 251 מעיינות באגן היקוות הכינרת. הסקר נערך ביזמת רשות ניקוז ונחלים כינרת, הקרן לשטחים פתוחים, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים והחברה להגנת הטבע. הסקר כלל בדיקת מקיפה של 251 מעיינות במרחב אגן ההיקוות, על פי פרמטרים שונים: הידרולוגיה, הידרו-ביולוגיה, בוטניקה, סביבה ונוף.
מסקנות הסקר המקיף הינן כי רוב המעיינות נמצאים בשטחים פתוחים טבעיים או חקלאיים וכי המזהמים הנפוצים במעיינות הם רעיית בקר, תשתיות שפכים, פעילות חקלאית ומטיילים. הדו"ח מדגיש את הצורך בתוכנית מוסדרת להרחקת מרעי הבקר משהייה בשטחי המעיינות, לשמר את מפגש המים עם התשתית הטבעית של המעיין ולפתוח ערוצי זרימה, בעיקר במעיינות שנעשה בהם פיתוח ומימיהם נאגרים בבריכות בטון. בין היתר הומלץ לטפל במינים פולשים ולהרחיקם, לשמר מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה, לווסת את השתלטות המינים פטל קדוש וקנה מצוי, ולהשיב מינים לבית הגידול לשימור והפצה.
פנחס גרין, סמנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת, אומר: "אגן היקוות הכינרת עשיר במעיינות איכותיים, אך פערי הידע לגבי תפקודם האקולוגי וההידרולוגי של מעיינות אלו היו גדולים. סקר המעיינות המפורט שנעשה בשנים האחרונות באגן הכינרת הינו פרויקט ייחודי בהיקפו, הן במספר המעיינות שנסקרו והן בעבודת העומק היסודית והמקיפה שהושקעה בו. רשות ניקוז ונחלים כינרת עומדת להעלות בקרוב את כל מאגר המידע החשוב הזה לאתר של רשות ניקוז ונחלים כינרת על גבי מפה אינטראקטיבית ולהנגישו לציבור הרחב. כמו כן בכוונתנו לפרסם את ממצאי הסקר יחד עם סקר מעיינות נוסף שנעשה ברמת הגולן על ידי החברה הממשלתית לתיירות (החמ"ת) והקרן לשטחים פתוחים, בשני ספרים המאוגדים באוגדן משותף".
באגן היקוות הכינרת, האזור העשיר ביותר במעיינות בישראל, עם בתי גידול ייחודיים ומגוונים, נובעים 302 מעיינות, בשטח המשתרע על שטחי נהר הירדן העליון, עמק החולה, הגליל העליון המזרחי והגליל התחתון המזרחי. המעיינות יוצרים רצף אקולוגי בסביבה המורכבת ממערכות טבעיות, חקלאיות וכפריות, ומהווים מוקדי משיכה לטיולי טבע.
מממצאי הסקר עולה כי מרבית בתי הגידול הלחים הם מערכות אקולוגיות ייחודיות, שהופרו, נפגעו או הצטמצמו, עקב צרכי חקלאות ותיירות. הבעיה העיקרית שנדונה בסקר, הינה רעייה של בקר בסמוך לבתי גידול לחים. אזור המעיינות שופע צמחייה המספקת לבקר מזון, צל, מקור שתייה ואתר רביצה. אלא שהבקר גורם לרמיסה, להרחפת המצע במים, לזיהומם בהפרשות, פוגע בצומח, במאכלסי המים ומשפיע על המעיין עצמו ועל מורד זרימת המים.
אריאל כהן, מנהל תחום סקרים ומחקרים סביבתיים ברשות הטבע והגנים, אומר: "מבצעי הסקר ממליצים להגביל את הרעייה באזור המעיינות ומדגישים את הצורך בתוכנית מוסדרת להרחקת מרעי הבקר משהייה בשטחי המעיינות, באמצעות הצבת שקתות. עוד הם ממליצים לשמר את מפגש המים עם התשתית הטבעית של המעיין ופתיחת ערוצי זרימה, בעיקר במעיינות שנעשה בהם פיתוח ומימיהם נאגרים בבריכות בטון. מרבית בתי הגידול הלחים באזור הסקר הם מערכות אקולוגיות ייחודיות, שהופרו ושטחם הצטמצם בעיקר בשל צרכים חקלאיים".
דרור פבזנר, אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, אמר: "זו הפעם הראשונה שנעשה סקר מקיף אודות איכות מי המעיינות הסובבים את הכינרת. המעיינות הנמצאים באגן ההיקוות של הכינרת מקיימים בתי גידול ייחודיים ומגוונים ומייצרים רצף אקולוגי בסביבה המורכבת ממערכות טבעיות חקלאיות וכפריות. בנוסף, המעיינות מהווים מוקדי פנאי ונופש לציבור המטיילים. מרבית המעיינות מנקזים אקוויפרים שעונים, בעלי נפח מים מוגבל. המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בשימור ושיקום בתי הגידול הלחים ובכלל זה גם מעיינות ונרתם להוציא אל הפועל סקר מעיינות חשוב זה".
ד"ר עידן ברנע, אקו-הידרולוג ביחידת הנחלים של החברה להגנת הטבע, אמר: "בעשורים האחרונים אנו חווים פחיתה מתמשכת במשקעים, עלייה בצריכת המים בגליל העליון ובגולן ובנוסף עליה משמעותית בצריכת המים בלבנון. כל זאת ולאור תחזיות האקלים הצופות דווקא פגיעה בכמות המים הזמינים באגן הכינרת, מדגיש את הצורך בשמירה על השפיעה הטבעית במעיינות. על כן, קידום חיבור אזור מעלה כינרת למערכת המים הארצית נדרש ובלתי נמנע על מנת לשחרר, לשמר ולשקם את שפיעת המעיינות, ב'ארץ פלגי מים' בפרט ובאגן הכינרת בכלל".
