תקן לסקר פחת מים

כך נצמצם את בזבוז המים: ארגון התקינה הבין-לאומיISO  פרסם תקן לסקר פחת מים בהובלת מכון התקנים הישראלי

 

מכון התקנים הישראלי הוביל את הכנתו של תקן ISO בין-לאומי לביצוע סקר למדידת פחת המים ברשתות מי השתייה

 

החודש פרסם ארגון התקינה הבין-לאומיISO  תקן לביצוע סקר למדידת פחת מים ברשתות של מי שתייה, ISO 24528, שיזמה והובילה ישראל באמצעות צוות מומחים בהובלת מכון התקנים הישראלי. התקן פותח במסגרת ועדה בין-לאומית שכללה מדינות נוספות כמו גרמניה, יפן, אנגליה, ארצות הברית ופורטוגל, וברמה הלאומית השתתפה בהכנתו ועדת מראה ישראלית שכללה את נציגי רשות המים ותאגידי המים בישראל וכן חברות העוסקות בתחום של פחת מים.

 

התקן מציע מדריך לפעולות שארגונים המספקים שירותי מי שתייה יכולים לבצע כדי לקבוע את פחת המים ברשת מי השתייה, וכן עקרונות כלליים לניהול של פחת המים במערכות מי השתייה. פחת מים (water loss) הוא הערך הנמדד של נפחי המים שאובדים מרשת מי השתייה מסיבות כמו דליפת מים, פיצוצים בצנרת, גניבת מים ומדידת מים לא מדויקת.

 

פחת המים בישראל ובעולם

 

רשות המים בישראל מפרסמת מדי שנה דוח מפורט של צריכת המים בכל הרשויות המקומיות בארץ, הכולל נתוני אספקת מים, צריכת מים וחישוב פחת מים, על בסיס ההפרש בין סך האספקה לסך הצריכה. הדוחות השנתיים מצביעים על כך שפחת המים בישראל נמצא בירידה מתמדת ובממוצע ארצי הוא נאמד בפחות מ-10%.

 

בעולם, לפי דוח של האו"ם, ממוצע פחת המים הוא כ-30%. בתוך כך, פחת המים במדינות המפותחות נאמד בכ-15%, ובמדינות מתפתחות בכ-35%. עם זאת, במדינות מתפתחות רבות פחת המים עשוי גם להגיע לשיעורים גבוהים הרבה יותר – עד כ-75%.

 

לכאורה, פחת המים בישראל נמוך מאוד באופן יחסי לשאר העולם. עם זאת, מי השתייה בישראל הם כידוע משאב בחסר, שהפקתו באמצעות התפלה דורשת משאבים סביבתיים, כספיים, הנדסיים וארגוניים משמעותיים ביותר. בהתאם לכך גם מחיר המים בישראל גבוה באופן יחסי לשאר העולם, ולאור זאת נדרש צמצום פחת המים.

 

התקן הבין-לאומי החדש מבוסס על שיטות ומדדים לביצוע סקר פחת מים שפותחו בעולם, בעיקר על ידי איגוד המים הבין-לאומי IWA. חלק מהשיטות האלה, כגון חישוב מאזן המים, ניתוח מרכיבי פחת המים הפיזי, מעקב דלף שוטף ועוד עדיין אינן מיושמות בישראל. יישום התקן לסקר פחת המים יאפשר לבצע ניתוח איכותי וכלכלי של פחת המים ולהגדיר יעדים רלוונטיים למצב הייחודי בישראל.

 

התקן הבין-לאומי גם פורש ומפרט  טכנולוגיות רלוונטיות, שרבות מהן פותחו על ידי חברות ישראליות. טכנולוגיות אלו יכולות לסייע לרשויות בארץ ובעולם לבצע סקר איכותי של פחת מים ולצמצם את היקפו – וכך לצמצם את בזבוז המים.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

הסכם חדש במקורות: תוספות שכר של יותר מ־20% ומאבק על מהנדסי המים

15 באוקטובר 2026

המשרד להגנת הסביבה מפרסם קול קורא לשיקום נחלים בערי הנגב המערבי, נתיבות ואו...

14 באוקטובר 2026

המנהרה התת-קרקעית שתוביל מי נגר לים ותפחית את סכנת ההצפות בגוש דן

7 באוקטובר 2026

הישראלים שפיתחו "סופר־קרח": חזק פי 10 מקרח רגיל ועשוי לשנות את עולם התשתיות

5 באוקטובר 2026

משבר ההתפלה חושף את נקודת התורפה של משק המים: התפוקה צנחה, והרזרבות הטבעיות...

23 בספטמבר 2026

פריצת דרך במשבר ההתפלה: טיפול ניסויי בציאנובקטריה מציג תוצאות ראשונות באשדו...

9 בספטמבר 2026

הסכם חדש במקורות: תוספות שכר של יותר מ־20% ומאבק על מהנדסי המים

15 באוקטובר 2026

המשרד להגנת הסביבה מפרסם קול קורא לשיקום נחלים בערי הנגב המערבי, נתיבות ואו...

14 באוקטובר 2026

המנהרה התת-קרקעית שתוביל מי נגר לים ותפחית את סכנת ההצפות בגוש דן

7 באוקטובר 2026

הישראלים שפיתחו "סופר־קרח": חזק פי 10 מקרח רגיל ועשוי לשנות את עולם התשתיות

5 באוקטובר 2026

שלום לך 👋
נעים להכיר.

הירשמו לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, כל חודש.

כדי להיות תמיד מעודכנים

כדי להיות תמיד מעודכנים